הנדון: חוזר מנכ"ל מס' 4.3-25 - התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה אינטרניים ואקסטרניים (1 דצמבר 2003, התשס"ד)

 ראשית, נבקש לברך על פרסום חוזר המנכ"ל שבנדון, אשר משקף את החשיבה המעמיקה, העבודה היסודית וכן, את הכוונה האמיתית למסד הטיפול בתלמידים לקויי למידה בישראל.

יחד עם זאת, נבקש להעיר מספר הערות ולהציע מספר הצעות, אשר רק תייעלנה את תהליך היישום, תמנענה תקלות ביישום החוזר וכן, תמנענה פגיעה בזכותם של לקויי הלמידה להתאמות בבחינות הבגרות  - בדגש על שנת הלימודים הנוכחית;

1)      תחולת החוזר (החל מ - 1 דצמבר 2003) והמועדים להגשת הבקשות להתאמות לבחינות הבגרות (עד 15/1/2004) אינם מספקים די זמן התארגנות, הן לבתי הספר והן להורים;
א.        תלמידים אשר זכו להתאמות ברמה 3 בשנת הלימודים האחרונה ע"ס אבחון דידקטי בלבד ואשר אין בידיהם אבחון פסיכולוגי ו/או אבחון משולב – לא ניתן בידם פרק זמן סביר לגשת לאבחון פסיכולוגי לשם בחינת הצורך להתאמות עפ"י לוח הזמנים הנדרש ועפ"י הפרוצדורה שנקבעה במסגרת החוזר החדש.
תלמידים אלו לא יוכלו להגיש במועד בקשה להתאמות לבחינות הבגרות לשנת התשס"ד ויתדפקו על שעריה של ועדת החריגים – או, לחילופין, לא יוכלו להיבחן יחד עם חבריהם.

      ב.         מבדיקה בשטח עולה, כי לא כל בתי הספר נערכו עפ"י דרישות החוזר החדש ולכן – קיים חשש שישנם הורים ו/או תלמידים אשר עדיין אינם מודעים לכך שעליהם להמציא אבחון פסיכולוגי ו/או משולב עד סוף שנת 2003.
ג.         בהמשך לכך, אנו מציעים כי תלמידים אשר אמורים להיבחן השנה בבחינות הבגרות יוכרו כ"דור מעבר" ויוכלו לזכות בהתאמות ברמה 3 (עפ"י הפרוצדורה החדשה) גם על בסיס אבחון דידקטי אך ורק במהלך שנת הלימודים התשס"ד. זה יאפשר בידיהם לגשת לאבחון משולב ו/או פסיכולוגי לקראת שנת הלימודים הבאה וימנע "מרוץ" ומתח מיותרים לתלמידים, אשר חלקם (כיתות י') נבחנים בבחינות הבגרות לראשונה בחייהם.

2)     העברת סמכות ההתאמה לפטור משגיאות כתיב בבחינת הבגרות באנגלית כמקצוע מורחב (5 יח"ל) לידי הועדה המחוזית אינה ברורה דיה; עפ"י נוסח החוזר - ניתן להבין, כי לשם קבלת ההתאמה נדרש אבחון פסיכולוגי ו/או משולב.
לכן, חשוב לצאת בהבהרה בעניין זה וכן, לפרסם באופן ברור את סוג האבחון אשר מאפשר בחינת הזכאות להתאמה זו ע"י הועדה המחוזית.

3)     באשר לסיכום האבחון המשולב (סע' 2.2.2, ס"ק ג', ס"ק 2) – מתן הסמכות לסיכום ההמלצות בידי הפסיכולוג סותרת את האמור בסיפא לסע' 2.2.2 ס"ק א' ("האבחון הדידקטי משמש בסיס לבניית תכנית חינוכית לתלמיד או לשיפור התכנית המופעלת לגביו"). היות ותחום לקויות הלמידה אינו תחום הידע והמומחיות המרכזי אצל רוב הפסיכולוגים–  אנו מציעים, כי המלצות האבחון המשולב יגובשו באופן משותף, הן ע"י המאבחן הדידקטי והן ע"י הפסיכולוג. בהקשר זה וברוח חוזר המנכ"ל שבנדון מוצע, כי;

·        המאבחן הדידקטי יסכם את ההמלצות האופרטיביות להתאמת דרכי למידה ובמסגרת זו, את ההמלצות להתאמת דרכי ההיבחנות.

·        הפסיכולוג ימליץ על תכנית טיפול מורחבת אשר עונה על מגוון מקורות הקושי של התלמיד.

       4)         בהתייחס להגדרה ולאבחנה של לקויי למידה (סע' 1 למבוא)

·        למיטב ידיעתנו, ההגדרה המופיעה ב- DSM IV - לרבות התניית האבחנה בהצגת פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואלים, כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים - שנויה במחלוקת גם בקרב אנשי המקצוע והפסיכולוגים. בנוסף, קיימות הגדרות מקובלות לא פחות ואף חדשניות יותר.

·        המחלוקת בקרב אנשי המקצוע – בין היתר, על רקע בעיות של תקפות ומהימנות של מבחני המשכל  – כאשר קיים חשש, כי לקויות למידה מסוימות עלולות להכשיל את הנבחן בקטעים ספציפיים של מבחן המשכל – זה עלול לגרום לאבחון שגוי של רמת המשכל ומתוקף כך לאבחון שגוי ולטיפול לא הולם בילדינו.

·        אמנם, אין אנו פוסלים ביצוע מבחנים פסיכולוגיים במקרים חריגים בלבד  – אולם, על רקע המפורט לעיל – אנו מבקשים, כי במסגרת החוזר יוגדרו באופן ברור המקרים החריגים אשר דורשים הפניה לאבחון פסיכולוגי.

·        מיותר לציין, כי הבהרה זו  גם תמנע מצב בו יתוייגו ילדינו שלא לצורך.

 לסיכום

כפי שצויין בגוף החוזר – הינו מתבסס על תהליכי התפתחות ומודעות שהתרחשו בשטח במהלך השנים האחרונות – תוך "ראיה קדימה" ובהסתמך על תהליכי חקיקה בנושא. בהחלט ניתן לציין, כי פרסום החוזר מצביע על הרוח החדשה הנושבת במשרד החינוך ומעמיד את ישראל ברשימת המדינות המובילות בעולם בתחום ההכרה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

אנו בהחלט מכירים בצורך (הן של מערכת החינוך והן של ההורים והתלמידים לקויי הלמידה) להדק את תהליכי הפיקוח והבקרה על מתן ההתאמות בבחינות הבגרות, תוך שאיפה למתן ההתאמות לכל אלו הזקוקים להן באמת ובתמים, בזכות ולא בחסד.

היות ומדובר בחוזר, אשר משקף את הכוונה האמיתית להעניק לילדינו שוויון זכויות והזדמנויות במערכת החינוך, אנו מקווים, כי הצעותינו והערותינו לעיל יילקחו בחשבון ויזכו ליישום הולם בשטח עפ"י רוח החוק לזכויות תלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל, עליו מתבסס החוזר החדש.