"המתנה של דייויס"

24 אוגוסט 2001

The Jerusalem Post Magazine

גייל ליכטמן – כתבת ה"ג'רוזלם פוסט".

את השיטה החדשנית לתיקון דיסלקסיה ניתן למצוא כעת בישראל – וכן את הספר "דיסלקסיה כמתנה" –מאת רון דייויס.

מרים (שם בדוי) כמעט בת שמונה-עשרה ועדיין מתקשה בקריאת משפט אחד.

במשך שנתיים, בתי - מתנדבת בשרות לאומי - עבדה עם מרים על קריאה בפיקוחה של מורה לליקוי למידה בתיכון של מרים.  מרים שעלתה עם משפחתה מאוזבקיסטן כשהיתה בת שבע, היתה מלאת מוטיבציה. היא ממש ניסתה, אך שום דבר לא עזר.

למרות שמרים רצתה לסיים את לימודיה היא שקלה נשירה מביה"ס. היא ממש לא ראתה כל תועלת בהמשך הלימודים.

בתי היתה על סף ייאוש: "עוד מעט היא מסיימת בית-ספר. איך זה יכול להיות שאחרי 11 שנות לימוד היא תצא לעולם ממש אנלפביתית?"

לפני כמה שנים הכרתי את יהודית שוורץ (ילידת לונדון שעלתה ארצה ב-1977 ) בדוכן של עזרה (ארגון התנדבותי  של עולים דוברי אנגלית) ביריד הפסח של הג'רוסלם פוסט. דיברנו אז על  "המרכז לתיקון ליקויי למידה" שלה ברעננה. היא סיפרה לי על השיטה האלטרנטיבית – שיטת דייויס לתיקון הדיסלקסיה­ בה היא משתמשת.

זכרתי אותה והצעתי לבתי להתקשר אליה. הרי בביה"ס ניסו את כל השיטות הרגילות, אולי גישה אלטרנטיבית תעזור למרים.

אחרי השיעור השלישי עם יהודית שוורץ, בתי התקשרה אלי: "מרים קראה עמוד שלם היום. היא בכתה. אני בכיתי, יהודית בכתה."

מה היא שיטת דייויס? איך היא משיגה תוצאות כה דרמטיות בזמן כה קצר, גם במקרים בהם נכשלו השיטות הרגילות?

 "שיטת דייויס לתיקון הדיסלקסיה" פותחה ע"י רון דייויס. בגיל 38 בשנת 1980 הוא גילה איך לטפל בדיסלקסיה הקשה שלו עצמו. ב-1982 יסדו דייויס וד"ר פטימה עלי את המרכז לתיקון דיסלקסיה של המועצה לחקר הקריאה בקליפורניה. מומחי המרכז טוענים ל- 97% הצלחה בעזרה לסטודנטים שלהם להתגבר על קשיי הלמידה.

  ב- 1994 פורסם הספר The Gift of Dyslexia  או הדיסלקסיה כמתנה. בספר מפורטת  השיטה. הספר תורגם לעברית ונמכר בארץ (בעברית או באנגלית) בחנויות הספרים הגדולות או ישירות בארגון דייויס בישראל  (DDA ישראל) הממוקם ב"מרכז לתיקון דיסלקסיה" ברעננה.

שוורץ מבהירה:  "חשוב לזכור שבארץ, משתמשים בדרך-כלל, במילה 'דיסלקסיה' ומתכוונים רק לקשיי קריאה, אבל המילה יכולה לכלול כל מיני קשיים. דייויס משתמש במילה כמטריה לכל דבר המונע מילד או מבוגר לממש את יכולותיו והפוטנציאל האמיתי שלו. כמו כן הכוונה לקשיים בקריאה, כתיבה, חשבון, קואורדינציה והפרעות קשב. כל אלו נקראים בארץ "ליקויי למידה" (LD)

דייויס מעמיד את המושג "דיסלקסיה" על ראשו. הנחת היסוד שלו היא שדיסלקסיה היא ברכה ולא קללה. לדיסלקטים יש חשיבה ויזואלית, רב-ממדית ואינטואיטיבית , הם יצירתיים ומצטיינים בלמידה מעשית.  רשימת הדיסלקטים המפורסמים כוללת את אלכסנדר גראהם בל, ווינסטון צ'רצ'יל, ליאונרדו דה וינצ'י, וואלט דיסני, אלברט אינשטיין, וודרו ווילסון וו. ב. ייטס והנרי פורד. לטענתו של דייויס כל אלו הצליחו בזכות הדיסלקסיה ולא למרות הדיסלקסיה.

מאחר שדיסלקטים חושבים בתמונות ולא במילים, הם מתקשים להבין אותיות, ספרות, סמלים ומילים כתובות. הם מנסים לפתור בעיות בצורה גלובלית ולא שלב אחרי שלב. דייויס מדגיש שדיסלקטים יכולים בהחלט ללמוד לקרוא ולכתוב, לפתח למידה יעילה כשהם משתמשים בשיטות המתאימות לסגנון חשיבתם.

"יש שתי דרכים להבין דברים – מילולית או חזותית," מסבירה שוורץ שגם היא דיסלקטית. "אם אגיד 'ספל,' תחשבי מיד 'כלי לשתיה.' אבל אם תגידי לי 'ספל,' אני אראה ספלים רבים בגדלים שונים ולמטרות שונות במין סרט מהיר. אני רואה אותם בצורות שונות וצבעים שונים מזוויות שונות – מבפנים, מהידית, מלמעלה ומלמטה וכו'. והכל באותו פרק זמן קצר שאת חושבת  'כלי לשתיה'."

לפי תפיסתו של דייויס, הבעיות המלוות את הדיסלקסיה נובעות מתפישה מסולפת/מעוותת. כשהדיסלקט מבולבל ומתוסכל, הוא/היא מתחיל/ה לחוות דברים בצורה מסולפת: אותיות הפוכות ומכשולי למידה אחרים שמלווים אותם כל חייהם.

שיטת דייויס מספקת כלים להתגבר על בעיות בקריאה, כתיבה, חשבון וריכוז. הכלים מאפשרים לילדים ומבוגרים כאחד לזהות את התפישה המסולפת ולשלוט בתהליכים השכליים שגורמים לסילוף. ברגע שהתלמיד בטוח שהתפישה היא מדוייקת ומציאותית ביכולתו לפתור את הגורם הבסיסי לקשיי הלמידה שלו. הדבר נעשה בשיטות המבוססות על כוחותיו היצירתיים ומלאי הדימיון.

תוכנית דייויס מורכבת משני חלקים עיקריים: "ייעוץ אוריינטציה" ו"רכישת שליטה בסמלים".

ב"ייעוץ אוריינטציה" דיסלקטים לומדים לזהות ולשלוט במצב השכלי הגורם לתפישה מסולפת ומבולבלת. דיסלקטים יכולים לראות דברים ביותר מזווית אחת. כאשר אדם עם מתנה זו רואה את ה מילה "נמר" מודפסת על העמוד, הוא יכול לראות את זאת ב- 40 צורות שונות - ולעיתים בו-זמנית.  

ב"ייעוץ אוריינטציה" הוא לומד איך לעגן את מיקוד התפישה או "העין הדמיונית" בזווית הנכונה ואיך למנוע תזוזות כדי להבטיח תפישה מדויקת. למשל, באחד מהתרגילים, התלמיד עומד על רגל אחת. אם העין הדמיונית נמצאת בזווית הנכונה, הוא אמור לעמוד יציב על רגל אחת ולהרגיש הרגשה טובה של נינוחות.

"כאשר אדם ממוקד, הוא או היא יכול/ה לבצע את המשימה שלפניו," אומרת אטיה צ'סלר, מנהלת לשעבר של ביה"ס בקיבוץ יזרעאל ואחת ממנהלות "המרכז לתיקון ליקוי למידה":  "הדבר החשוב ביותר הוא לתת לדיסלקט יכולת שליטה. ללמד אותו/ה לדעת מתי אינו ממוקד ולתת לו כלים כדי לחזור למיקוד. מי שיודע איך הוא מרגיש במצב ממוקד, מרגיש מיד כאשר משהו לא בסדר ואז, ניתן לחזור למיקוד תוך שניות."

השלב הבא, אחרי השליטה באוריינטציה -במיקוד, הוא שלב רכישת השליטה בסמלים. השליטה בסמלים נותנת לדיסלקט את היכולת לחשוב עם סמלים (אות היא סמל), סימנים ומילים כדי לקרוא בקלות ולהבין היטב את הנקרא. התלמיד בונה בפלסטלינה את האותיות, הספרות וסימני פיסוק. יצירה זו מעניקה תפישה מדויקת והבנת הסמלים. בהמשך הסטודנטים מפסלים את "מילות הטריגר" - מילים קצרות, מופשטות המופיעות בטקסט כתוב לעתים קרובות, כגון "עם, ”גם," "כי" ו"אולי."

"כיוון שדיסלקטים חושבים בתמונות, המילים הפשוטות האלו גורמות לבעיות," אומרת שוורץ. "דיסלקטים אינם יכולים לייצר תמונה שכלית עבור מילים אלו ולכן הם מתחילים להתבלבל. התלמיד יוצר בפלסטלינה דגם תלת-ממדי של מובן המילה, את אותיות המילה וכך הוא רוכש שליטה על המילה: איך היא נראית, איך היא נשמעת ומה המובן שלה. כך נעשתה למידה שמתאימה לדרך החשיבה של האדם הדיסלקטי.

יש כ-240 מילות 'טריגר' בעברית ובאנגלית. דוגמאות למספר דגמים שפיסלו תלמידיה של יהודית: שתי דמיות מחזיקות ידיים - "גם", פיל עומד בצומת דרכים - "לאן?", שמש עם חץ המצביע על אדם משתזף - "אם" – אם תצא השמש, אלך לחוף.

גם מושגים הקשורים באופן ישיר לסימפטומים של ADHD (קשיי קשב וריכוז) כמו "עצמי," "שינוי", "תוצאה," "אחריות," "זמן," "רצף" ו"סדר" נרכשים דרך בניית דגמים. התהליך עוזר לסטודנט להפנים את משמעות המושג ולהתנהג אחרת.

תוכנית דייויס מתאימה לילדים מגיל שמונה, למתבגרים ולמבוגרים בכל הגילאים.

זוהי תוכנית של חמישה ימים מלאים ורצופים. לאחר מכן ממשיכים בתכנית בבית. הדבר כולל 10-15 דקות כל יום של קריאה בדרך מיוחדת פעמיים-שלוש בשבוע חצי שעה של בניית דגמים למילות הטריגר הנרכשות. מסייע - הורה, קרוב משפחה או חבר מקבל הדרכה על דרך העבודה בתכנית ההמשך בבית.

למשל, במקרה של מרים, מתנדבת בשרות לאומי הודרכה לעבוד אתה. כמו כן, יש אפשרות להמשיך את התהליך במרכז דייויס ברעננה.

"תוכנית דייויס אינה מחוללת נסים," מדגישה שוורץ. "התלמיד כבר לומד שנים רבות.  התוכנית פשוט מפעילה את הידע שכבר קיים אצלו. עם כלים שהם מקבלים בתכנית דייויס, התלמידים יכולים להשתמש במה שכבר יש בראשם. אחרת ,איך אני יכולה להסביר את העובדה שיש ילדים שמדלגים מרמת הקריאה של כיתה א' לרמה של כיתה ג' תוך שבוע? הם יכולים לדלג כי כבר יש להם את הידע. רק חסרו להם  הכלים להשתמש בו."

"המרכז לתיקון ליקוי לימדה" הוקם לפני שלוש שנים. הוא בעל רישיון מ"מרכז דייויס הבינלאומי" ומאז מאי 2001, המרכז מוכר כסניף הרשמי של דייויס בישראל. שוורץ למדה את שיטת דייוויס באנגליה, ארה"ב ושוויץ.

מאז שהוקם, המרכז שרת כ- 80 ילדים עם הוריהם ועוד כ- 20 מבוגרים. העבודה עם התלמידים נעשית בעברית, באנגלית או בשתי השפות.

דרכה של שוורץ אל דייוויס היתה דרך ארוכה ומלאת יסורים. היא עברה השפלות, חוסר ביטחון-עצמי ותסכול - דרך מוכרת מאד לדיסלקטים רבים.

שוורץ נולדה בלונדון ב- 1956 והתקשתה ללמוד קריאה. "סבלתי גם מדיסלקסיה וגם מקשיי קשב וריכוז," היא זוכרת. "אמי הוזמנה לבית הספר ונאמר לה, 'יהודית אינה ילדה טובה. אינה מקבלת סמכות ומפריעה בשיעורים. היא ליצנית הכיתה.' היום ברור לי שהתנהגותי היתה הסוואה עבור קשיי הקריאה. היה קל יותר להיות שובבת הכיתה מאשר להחשף כמתקשה בקריאה. בשש שנים הראשונות של בית ספר, ביליתי יותר זמן במשרדה של המנהלת מאשר בכיתה. נענשתי והושפלתי". 

"אף אחד לא דיבר על דיסלקסיה או קשיי קשב וריכוז. בזמנו משמעות הדיסלקסיה היה אי-יכולת לקרוא בכלל או פיגור שכלי. יכלתי לקרוא אבל בקושי רב."

למרות ששוורץ נכשלה בלימודים נאמר להוריה שהיא בעלת יכולת מעל הממוצע ולו התאמצה יותר והתרכזה, יכלה להצליח. המליצו להם לשלוח אותה לפסיכיאטר. "כמובן, זה לא פתר את בעיית הקריאה שלי," היא ממשיכה,  "לכן נשלחתי למכון פרטי להכנה למבחני הבגרות. נגשתי לעשר מקצועות. תלמיד ממוצע ניגש לחמש. נכשלתי בכולם."

דרך ארגון נוער ציוני, אמה של שוורץ הכירה את המנהלת של בית ספר יוקרתי לטפוח החן בלונדון. אמה השתמשה בקשריה להכניס את יהודית לבית-הספר. "שם הצטיינתי וסיימתי בכבוד. פעם ראשונה בחיי, הצלחתי בלימודים," אומרת שוורץ.

בשנת 1977, שוורץ עלתה ארצה.  היא התחתנה וילדה בן, ירון, היום בן 16 . 

"כהורה, תמיד אמרתי לעצמי שאיני רוצה שירון יעבור מה שאני עברתי." היא המשיכה. "כשהוא עלה לכיתה א', ציפיתי שהוא יהיה בין הראשונים לקרוא בגלל אהבתו לספרים. תמיד משך אותי לחנויות ספרים כדי להסתכל בהם. אך במקום זה, המחנכת אמרה לי להעזר בסבלנות – יתכן שהוא יתפתח יותר מאוחר.  כבר אז, נדלקה נורת אזהרה אצלי."

 שוורץ הביאה את ירון לאבחון ולא נמצא דבר. חצי שנה עברה וירון עדיין לא למד לקרוא. אבחון נוסף לא הראה דבר. אז, חברה סיפרה לשוורץ על בנה שסבל מקשיי קשב וריכוז.  "כשהיא תארה את הסימפטומים שלו, ראיתי את ירון," אומרת שוורץ. "אני תמיד אומרת להורים שהם צריכים להמשיך לחקור עד שהם מקבלים תשובות מלאות ומשביעות רצון." בסוף מצאו שירון הוא דיסלקט עם קשיי קשב וריכוז.

לעזרא (ארגון של עולים דוברי אנגלית) יש חוג תמיכה עבור הורים של ילדים עם ליקוי למידה. שוורץ הצטרפה והשקיעה שעות רבות במאמצים להסביר ליקויי למידה למורים ומחנכים.

"כשירון היה בן 10 , ראיתי את הספר The Gift of Dyslexia  ("דיסלקסיה כמתנה") במשרדה של יועצת בית-הספר. הפכתי אותו וראיתי שניתן לקנות גם קלטות-שמע. משום שלא אהבתי לקרוא חשבתי שזה נהדר. הזמנתי. אני הקשבתי ואמי קראה את הספר המודפס. כשסיימנו, היא שאלה, 'מתי תשלחי את ירון לתוכנית הזאת?' המקום הקרוב ביותר היה בווינצ'סטר, אנגליה."

שוורץ רשמה את ירון ואז החלה לחשוב מה היא תעשה בווינצ'סטר במשך שבוע שלם. לכן רשמה גם את עצמה לתוכנית.

"התוכנית העניקה לי שני דברים," שוורץ זוכרת.  "הראשון: שבוע אחרי שחזרנו, הלכתי לסופר ושמתי לב שקניתי מוצר בלי מילה באנגלית על התווית. במשך כל שנותי בארץ למדתי לדבר עברית שוטפת אבל התחמקתי מהצורך לקרוא ולכתוב בעברית. פתאום, הכל נכנס למקום. השני: כעבור כמה שבועות, בראש השנה, יכולתי בפעם הראשונה בחיי, להתחיל להבין את התפילות ולקרוא אותן במחזור במקום לדקלם אותן כמו תוכי.  התחלתי לעבוד על מילות-הטריגר בעברית. עברתי על המילון, מילה אחרי מילה. אז החלטתי להביא את שיטת דייויס לארץ. למדתי להדריך ופתחתי את המרכז.

שוורץ מספרת סיפורי הצלחה רבים. "בקיץ שעבר לימדתי ילדה בת -10 שאף פעם לא קראה ספר שלם. עד סוף הקיץ, היא סיימה אחד, זמן קצר לפני לראש השנה. הוריה רצו לתגמל אותה ובקשו ממנה לבחור מתנה. היא בחרה ספר קריאה נוסף.

"היו לי תלמידי תיכון שלא האמינו שיוכלו לעבור את בחינות הבגרות.  דייויס עזר להם להצליח," היא ממשיכה. "היה לנו תלמיד אחד, בן 9, שלומד בבי"ס למחוננים אבל היו לו בעיות עם חשבון וקשיים חברתיים.  עכשיו הוא מצטיין גם בחשבון ויש לו חברים".

הדר הלמן היתה בת 25  כשלמדה את שיטת דייויס בעברית ובאנגלית. היא עלתה ארצה מניו יורק לפני שלוש שנים. "תמיד היה לי קשיים בקריאה למרות שלמדתי לתואר שני בתיאטרון," הלמן זוכרת. "אף פעם לא קראתי ספר מהתחלה לסוף. השתמשתי בכל מיני כלי עזר, בקשתי מאחרים לסכם לי את החומר או קראתי תקצירים, אבל אף פעם לא חשבתי את עצמי כדיסלקטית.   חבר אמר לי שאולי אני כן דיסלקטית.  גלשתי באינטרנט כדי ללמוד על הנושא. הגעתי לאתר של  דייויס. ראיתי שיש מרכז בישראל והתקשרתי ליהודית."

הלמן אומרת שהיא הרגישה בשיפור מיידי. "לפני דייויס העמוד בספר היה דומה למים עם אותיות צפות עליהם. עכשיו, האותיות מעוגנות במקום. לא רק שהקריאה השתפרה אלא גם ההבנה.

"לפני התוכנית, אף פעם לא קראתי הוראות מההתחלה עד הסוף. אפילו כשניסיתי, לא ממש הבנתי אותן. פעם הבנתי את ההוראות לתרופה בצורה לא נכונה והתוצאה היתה ממש מפחידה. דיסלקסיה יכולה להיות ממש מסוכנת.

כמו כן, אני זמרת ולא יכלתי לקרוא תווים. עכשיו, אחרי שפיסלתי תווים בפלסטלינה, אני יכולה לקרוא אותם, בפעם הראשונה בחיי.

הספר הדיסלקסיה כמתנה עזר לי להבין איך המוח שלי פועל ולמה היה לי כל כך קשה לקרוא. זה עזר לי המון."

כחלק ממאמציה להפיץ את תורת דייויס בארץ, שוורץ מכשירה דור נוסף של מנחים-מטפלים. התוכנית הקפדנית נמשכת שנה וכוללות 500 שעות לימוד בהרצאות, הדרכה וסדנאות. קבוצה של שמונה סטודנטים תסיים בחודשים הראשונים של 2002. כמו כן, מחזור נוסף מתוכנן להתחיל בתחילת שנת 2002.

איב רזניק מכפר סבא לומדת במחזור הראשון.  "שמעתי הרצאה של רון דייויס ברעננה לפני שנה. התרשמתי מאוד. לבן שלי יש ליקוי למידה ואני מורה פרטית להוראה מתקנת באנגלית. אני מלמדת הרבה תלמידים עם ליקויי למידה ורואה בעיות רבות באנגלית. דיסלקטים רבים מסתדרים איכשהו בשפת האם שלהם אבל בשפה שניה הם לא מצליחים. ראיתי ששיטות ההוראה המתקנת שלימדתי לא עזרו לכולם. יש תלמידים שצריכים משהו אחר.

"הקורס כולל קשת רחבה של נושאים, יותר ממה שציפיתי – כתב-יד, חשבון, קשיי קשב וריכוז – בנוסף לקריאה. הקורס גרם לי להבין את הדיסלקסיה בדרך אחרת. הבנתי את הרעיון שהאותיות זזות אבל עכשיו אני מבינה שדיסלקסיה היא יותר מורכבת.  זה לא רק איך שהדברים נראים אלא איך שהדיסלקט מפרש אותם.

"ילדים שעונים תשובות לא נכונות -  לא בהכרח נותנים תשובות לא נכונות בשבילם. הם מגיבים למה שהם רואים או שומעים, אבל מה שהם רואים או שומעים אינו מדויק. הם מקבלים משוב שלילי אבל לא מבינים איפה הם טעו." רזניק מתכוונת להשתמש בשיטת דייויס בשיעורים הפרטיים שלה.

"אם תלמיד רוצה לחולל שינוי אמיתי, אני אמליץ להורים לחפש שיטה אלטרנטיבית לטפל בדיסלקסיה ולא רק בהוראה מתקנת. דייויס היא רק אחת מהשיטות האלטרנטיביות. יש שיטות אחרות. לדעתי היא המהירה ביותר ונותנת לתלמיד יותר שליטה. אני מרוצה. התוכנית שינתה איך שאני רואה את הדברים. זה לא קורה בהרבה קורסים," היא מסיימת.

למידע נוסף:      המרכז לתיקון ליקוי לימדה, רח' השחפים 20, רעננה.

                              טל:09-7729888; פקס. 09-7729889; נייד: 052-488288        

                       דואר אלקטרוני: moogy@netvision.net.il

                       אתר אינטרנט של דייויס: www.dyslexia.com

 סימפטומים של דיסלקסיה

דיסלקסיה או קשיי למידה הם מושגי-על (מטריה) עבור מבחר גדול של בעיות הנובעות מהדרך שבה המוח מקבל ומעבד מידע.

דיסלקסיה יכולה להשפיע על תהליכי העיבוד החזותי והשמיעתי, היגיון, תקשורת, שליטה מוטורית, וכו'. קשיי למידה נפוצים כוללים בעיות בהבחנה שמיעתית, בקריאת אותיות וספרות, בכתיבה, בהבנת מושגים מספריים והשימושים בהם, במוטוריקה גסה ועדינה  ובקשיים להבדיל בין למעלה ולמטה ובין ימינה ושמאלה. חלק מהדיסלקטים סובלים גם מבעיות התנהגותיות כמו טווח קשב קצר, עצבנות, פזיזות או היפראקטיביות.

המהות והחומרה של דיסלקסיה משתנה מאדם לאדם. בין אם קלה או חמורה, בכל צורה הדברמפריע ללמידה.

מומחים מעריכים שבין 10% ל-20% מכלל הילדים סובלים מסוגים שונים של דיסלקסיה.

לא ידוע הרבה על הגורמים לדיסלקסיה. יש ראיות רבות המצביעות על  תורשה בחלק מהמקרים. דיסלקסיה מופיעה בכל מגזרי האוכלוסייה. בדרך כלל דיסלקטים הם בעלי אינטליגנציה ממוצעת או מעל הממוצע. לילדים הדיסלקטיים פער גדול בין הפוטנציאל שלהם וההישגים שלהם. למרות היותם אינטיליגנטים, הם נכשלים בבית הספר ואינם יכולים ללמוד בשיטות ההוראה הרגילות.

 סימנים מוקדמים הנצפים לפני גיל בי"ס כוללים: קושי ברכישת הדיבור, בהקשבה ומילוי הוראות, בזכרון, בהגוי מילים, ביטוי רעיונות. סימנים אחרים מופיעים כאשר הילד מתחיל ללמוד בבית ספר וכוללים: קושי בלימוד האותיות, בעריכת רצף אותיות ומספרים, בחריזה, בזכרון מילים ורצף מילים וברכישת הקריאה, הכתיבה והאיות. בנוסף, הילד דיסלקט עלול לסבול מטווח קשב קצר או קשיי ריכוז. ייתכן והוא חולם בהיקץ, היפראקטיבי, חסר מנוחה, נמצא בתנועה מתמדת, מגושם או חסר יכולת לתאם ולארגן גורמים שונים באותו הזמן.

רק אבחון מקצועי יכול לקבוע בוודאות האם האדם הוא דיסלקט.

בישראל ניתן לקבל איבחונים דרך משרד החינוך, מכונים פרטיים ומאבחנים מאושרים.

אסטרטגיות למידה

"מרכז דייויס הבינלאומי" פועל לקידום אסטרטגיות למידה בגני הילדים וכיתות א'-ג' בבית ספר היסודי. אסטרטגיות אלה מתוכננות למנוע בעיות הקשורות לדיסלקסיה.

שוורץ וצ'סלר השתתפו בקורס למחנכים בוונקובר קנדה . הן מתכוונות להביא את אסטרטגיות לארץ ולהעביר סדנאות בנושא החל משנת 2002.

"משרד החינוך עומד לשנות את השיטות אשר משתמשים בהן כדי ללמד קריאה בבתי-ספר ישראליים ושוקל להתחיל ללמד קריאה כבר בגן. לכן, הגיע הזמן לבדוק את האפשרות להכניס אסטרטגיות דייויס עבור כל הילדים במערכת." מסבירה צ'סלר.

תוכנית "אסטרטגיות הלמידה" פותחה כדי לתת למורות בגן ובכיתות א', ב' וג' שיטות יעילות יותר ללמד קריאה וכישורי למידה. זוהי תוספת לתוכניות הלימודים הרגילות ומספקת הכנה נוספת ותמיכה לרכישת הקריאה והבנת הנקרא. "אסטרטגיות הלמידה" כוללות: "כישורי מיקוד" ו"תרגילי קריאה דייויס" לשיפור הכרת והבנת המילים.

שרון פיפר, מנהלת החינוך ב"מרכז דייויס הבינלאומי" פיקחה על המחקר ופיתוח של "אסטרטגיות הלמידה." שרון היא מורה בעלת 20 שנות נסיון וניהלה תוכניות ניסיוניות בכמה בתי ספר באזור סן פרנסיסקו בין השנים 1994 ו1999.

המטרה ההתחלתית שלנו היתה להתאים את שיטות התיקון של דייויס לילדים מתחת לגיל שמונה ולהשתמש בהן כדי למנוע דיסלקסיה וליקוי למידה," אמרה פיפר בראיון טלפוני מקליפורניה. "אך מצאנו ששיטות דייויס עזרו לכלל הילדים לשפר כישורי הקריאה ושפה וגם את הקואורדינציה עין-יד. אסטרטגיות הלמידה לא רק מנעו השמתם של תלמידים בחינוך המיוחד אלא גם הגדילו את מספר התלמידים שעמדו בדרישותיהן של תוכניות למחוננים. אני יודעת, מנסיוני בכיתה, שלא יכלתי למצוא מספיק גירויים עבור ילדים יצרתיים. אסטרטגיות דייויס מוציאות את היצירתיות של הילד. העבודה בפלסטלינה משפיעה הרבה מעבר להשפעתה של עבודה עם נייר ועפרון.

מחקר על אסטרטגיות הלמידה שהתמקד על קבוצה שלמדה לפי שיטת דייויס וקבוצת בקרה נוהל באוניברסיטת גונזגה בספוקן, וושנגטון. התוצאות שפרסמו בבטאון החינוך "Reading Improvement" (שיפור הקריאה) מופיעות בהמשך.